הנמר מגיע! תערוכת יחיד של צ'נצ'ל בנגה בחלל המעבדה לאמנות ניסיונית, אוצר: שרון תובל

עודכן ב: נוב 20

צ'נצ'ל בנגה נולד בצפון מזרח הודו במדינת בנגל המערבית. הוא הגיע לישראל כמתנדב בקיבוץ בשנת 2000 אחרי שסיים תואר ראשון ושני באוניברסיטת MSU בברודה, הודו. הוא זכה במלגה של משרד החוץ הישראלי ולמד שנה בתכנית פוסט מאסטר באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים.


בעיר הולדתו של צ'נצ'ל נהגו הילדים לפני חג הדיוואלי (Diwali), חג האורות ההודי, לבנות דגמים אדריכליים מיניאטוריים מבוץ, חמר וסיד הנקראים "גרונדות" (Gharondas). צ'נצ'ל עמל קשות על בניית מודל של הטאג' מאהל אולם אביו שחזר מיום עבודה מעייף התקשה לקבל את הבלגן והלכלוך שהותיר אחריו וניפץ בכעס את היצירה. צ'נצ'ל לא ויתר ולמחרת בנה מחדש את הדגם. החברים והשכנים התאספו לחזות ביצירת האמנות המרהיבה, וחלקו לצ'נצ'ל שבחים. כשאביו שב מעבודתו וראה את התפעלות סביב מעשה האמנות, התרצה ולא הרס את הדגם בשנית. "אישור קולקטיבי של מעשה אישי עשוי להפוך לאישור אישי. במקרה זה חילול שהפך למחולל." (שרון תובל, אוצר התערוכה)

בפתיחת התערוכה צ'נצ'ל ושתי בנותיו עדיתי (18) ורני (14) הופיעו יחד במיצג של הרס מודל הטאג' מאהל שצ'נצ'ל בנה, כאקט תרפויטי לאותו זיכרון טראומטי. גם קהל הצופים הוזמן להשתתף באקט ההרס הרפטטיבי. בניה והרס הם מעשים פוליטיים המתרחשים בהודו השכם והערב, כאשר החלשים הם הקורבן למעשי שליטה של בעלי הכוח. מערך כוחות זה מתקיים לאורך כל שדרות החיים בהודו: מבוגרים מפעילים כוח על ילדיהם, בעלי הקסטות הגבוהות שולטים בבעלי הקסטות הנמוכות. בעלי השררה משפיעים על חיי האזרחים מתוך מערך שיקולים תועלתני שאינו מיטיב עם הנתינים. נשמע מוכר?

"מיצב הצ'פאטי של צ'נצ'ל, מדמה קיר המורכב ממאות צ'פאטים חתומים בחותמות ביקורת גבולות של נתב"ג. מבעד לקיר ניתן לראות אך לא ניתן לחצותו. מחד זהו גבול מגודר בחוט תיל המעלה את נושא ההגירה ההמונית המתקיימת לאורך כל תולדות ההיסטוריה ומאידך מתחקה אחר סמלו החברתי - תרבותי - פוליטי של הלחם בו עושים שימוש ברטוריקה ובכתיבה בהודו." (שרון תובל, אוצר התערוכה) "חצי ירח הוא כחצי בהקרי (Bakri)" - סוג של צ'פאטי מקומי במדינת מהרשטרה, (Maharashtra) עשוי מקמח דוחן. כך כותב המשורר המהפכן הידוע נריאן סורבה (Narayan Surve). חצי מנה של בהקרי עבור אדם רעב משולה לשמחה כאילו אדם זה קיבל מחצית מהירח עצמו. וגם, לקבל חצי בהקרי קשה כמו לתפוס את חצי הירח בשמיים. בכך המשורר רמז לקשיי הקיום של האדם העני בהודו.

הקיר המרכזי של חלל המעבדה, מכוסה בכתובות רחוב, פוסטרים ושלל ציורים שצ'נצ'ל שאב מדימויים במרחב הציבורי. ציירים המתמחים בציור ידני של פרסומות על גבי הקירות ברחוב ההודי מציבים אלטרנטיבה ללוחות האלקטרונים המנצנצים בצמתים הראשיים. קטעי שירה, כרזות פוליטיות, ביטויי סלנג של תרבות נמוכה לצד פרסומות לעסקים משמשים בערבוביה כערוצי תקשורת להמון הצובע על הרחוב הסואן.

על אחד מקירות "הרחוב ההודי" צייר צ'נצ'ל דימוי של אדם מחופש לנמר מותקף על ידי נמר אמיתי. כשצ'נצ'ל היה בן ארבע הוריו שינו את שמו מקג'ול (כחל) לצ'נצ'ל (שובב, רוח צפריר) אמו התריעה בפניו, שאם לא יפסיק לעולל תעלולים אנשים לא יאמינו לו יותר וגורלו יהיה כמו בנו של רועה הצאן שצעק "נמר נמר" – הגרסה ההודית למשלי איזופוס, שאסופים במקבץ משלים של בעלי חיים הקרוי פנצ'טנטרה (Panchatantra). משלי החיות בגרסתם ההודית נכתבו בין 200 לפסה"נ ל-300 לסה"נ, אבל הם מבוססים על מסורת עתיקת יומין של סיפורים בעל פה, שהועברו מפה לאוזן על ידי בני קסטה מיוחדת שהתמחו בתיאטרון עממי בעל מיומנויות התחפשות, מחול, שירה ומשחק.

בשנת 1989 יצא לאקרנים סרטו של הבמאי הבנגלי המפורסם בודהאדב דאסגופטה (Buddhadeb Dasgupta), "רקדן הנמר" (Bagh Bahadur). מומלץ בחום לצפות בו ברשת עם תרגום לאנגלית בקישור המצורף. הסרט הוא יצירת מופת לירית, המתארת את המתח בין הכפר לעיר בהודו המתפתחת. צילומי הדמויות המציצות ממסגרות חלונות בתי הבוץ הכפריים מתכתבים עם אמנות ציורי המיניאטורות שהיו נפוצים בחצרות המהרג'ות והסולטנים המוסלמים. העלילה מתארת רקדן, שחוזר לכפרו אחרי 11 חודשים של עבודות דחק על מנת להשתתף בפסטיבל השנתי בו ירקוד את ריקוד הנמר, משאת נפשו וכשרונו המובהק. אולם הכבוד וההערכה נגזלים ממנו על ידי לוכד נמרים, שמגיע אל הכפר מהעיר הגדולה עם מופע נודד, ומציב אלטרנטיבה של בילוי חלופי, תמורת תשלום. לא רק קיומו האמנותי של הרקדן בסכנה, אלא תרבות שלמה של מסורת ארוכת שנים, שעברה מאב לבן במשך דורות. הסרט היווה השראה למיצג של צ'נצ'ל בחלל התערוכה. יחד עם איש הסאונד ניר יעקב יונסי יצר סינתזה בין קצב התיפוף המלווה את הרקדן בסרט, טפיחות על גופו, צלצולי פעמונים, קולות רקע ונהמות שהשמיע.

צילומים: חנה גולדברג, דניאל חנוך, אבי יהודה, יובל כספי, לי שמואלי

התערוכה עד 27.11.21, בחלל "המעבדה", הרצל 119, תל אביב

שישי-שבת 11:00-14:00 ובכל יום בתאום עם צ'נצ'ל בנגה 052-8620251

116 צפיות0 תגובות
הרשמה לבלוג

תודה על ההרשמה!