כיפה אדומה, הגדת ראשי הציפורים, והצלוב – גלוי ונסתר בתערוכה "גבולות פרומים" של לילי פישר

הכניסה לחלל הפנימי של אשכול הגלריות בבית האמנים התל אביבי מכה את המבקר בהפתעה גמורה.

ארגון העבודות בחלל קורא תגר על דרך ההצבה הקונבנציונאלית של תליית התמונה הדו ממדית על גבי הקיר. עירית בראל בסן אוצרת התערוכה חילקה את החלל הגבוה של הגלריה למערכת חדרים אווריריים, שנוצרו ממערך מחיצות דיקט הנתמכות בכלונסאות עץ. כל דיקט הוא למעשה עבודת אמנות דו צדדית המזמינה את הצופה לשוטט ביניהם, להתקרב כדי להתבונן בפרטים ולהתרחק כדי לחוות את הפרספקטיבה האדריכלית.

שלוש שנים עבדה לילי פישר על התערוכה "גבולות פרומים" בשילוב עם האוצרת. העבודות נוצרו מפורמטים קטנים שהתפתחו לממדים גדולי מידות. השיטוט בין החדרים המדומים מפגיש את הצופה עם טבע דומם ודימויים ארוטיים, שבהם דמות האישה דומיננטית, היא רוכבת על גבר או סוחבת אותו על גבה בסיטואציות שיכולות להתפרש כמטרידות ובהן רב הנסתר על הגלוי.

בחלק מהעבודות נוכח זאב, דימוי שמלווה את יצירתה של לילי פישר שנים רבות באופן בלתי מודע ומכוון. רק לאחרונה שמה לב לנוכחות שלו ואספה את כל העבודות שבהם מופיע זאב לאלבום אחד של 100 תמונות. הזאב מחליף את הדמות הגברית כבן לוויה לאישה המכסה את ערוותה, חבורת זאבים מציצה מתחת למיטת האישה, וצמד זאבים מייללים מעל דמות אישה בתנוחת כניעה שגם היא מכסה על מבושיה. הצירוף בין צמד הזאבים לאישה המיוסרת מתכתב עם סצנות הצליבה.

על אחד הדיקטים מופיעה אישה בעלת פני ציפור הדהוד להגדת ראשי הציפורים מגרמניה של המאה ה-14, הנמצאת באוסף מוזיאון ישראל. אבל הדימוי נוצר ממסלול אחר. לילי החלה לצייר ציפורים בשנת 2014 כששהתה שנה לבדה בארץ הולדתה ארגנטינה, הרחק ממשפחתה בארץ, ויכלה לעסוק באופן טוטאלי ביצירה האמנותית. תחושת החופש הולידה את העיסוק בציפורים.

עבודה אחת הונחה נשענת על הקיר ושתי כלונסאות לצידה, מעין רמז לתהליך העבודה שעברו האמנית והאוצרת בדרכן לעיצוב החלל.

העבודות על גבי הדיקטים מצוירות בגיר לבן שנמרח בכוונה תחילה. אחרות חרוטות בחריטה גסה ובלתי מהוקצעת.

תצלום של אדם ישן, מחובר למכונת הנשמה תלוי על אחד הקירות, רמז גס להוויית הפנדמיה אך בו זמנית שנתו הנינוחה עומדת בסתירה לחרדה שמלווה אותנו בשנתיים האחרונות.

וכדי להשלים את החוויה האמנותית מזמינה אותנו האמנית לשחייה בבריכה. בעבודת הווידאו ארט מתווה פסי הקרמיקה של רצפת הבריכה והאמנית השוחה וחולפת בתוך הפריים הם עוד פרשנות ויזואלית במדיה אמנותית נוספת לתכנון החלל הבלתי שגרתי ולדמויות שעל גבי הדיקטים.

התערוכה פתוחה עד 9.4.22. בבית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב

שעות פתיחה: ב’-ה‘ 10:00 – 13:00, 17:00 – 19:00 | ו’ 10:00 – 13:00 | שבת 11:00 – 14:00 | א’ – סגור

סיגל מנור בנגה, אוצרת