יום קניות טיפוסי לימי קורונה. בדרך מהמכולת לירקן נתקלנו בכיסא מיותם והכיסא עבודת נגרות מעשה אומן מהודו.
הזיהוי המידי נבע מכך שאת אחיו ואחיותיו של כיסא זה פגשתי לפני שנים רבות בבית חרושת לרהיטים מעוצבים בחבל שקאוואטי (Shekhawati) בצפון רג'סטאן (Rajasthan). הרהיטים נעשו בהשראת פרטי נגרות מבתי מגורים מפוארים - אוולי (Haveli) בהם התגוררו הסוחרים העשירים של האזור מקסטת המרווארים (Marwaris).
בשנת 2002 ביקרתי בשקאוואטי לראשונה. במשך כשבועיים נדדנו בתחבורה מקומית בין עשרות עיירות שהאוולי שבהן מכוסים מהמסד ועד הטפחות, מבפנים ומבחוץ, בציורי קיר צבעוניים עם שלל דימויים מהמיתולוגיה ההודית, לצד תיאורים בסגנון כמו-מערבי של גברות וג'נטלמנים אנגלים במיטב מחלצותיהם, על רקע פלאי הטכנולוגיה של המחצית השנייה של המאה ה-19: רכבות, מכוניות, מטוסים וגרמופונים.
הצלחתם הכלכלית של המרווארים בשקאוואטי ומחוצה לה נבעה ממיקומה האסטרטגי בנקודת הצטלבות חשובה של נתיבי המסחר מדרך המשי במרכז אסיה להודו. הם עסקו במגוון תחומי מסחר: טקסטיל, מזון וברזל, היו שרי האוצר בחצרות הרג'פוטים – המלכים של האזור ומימנו את מסעות המלחמה של שליטיהם וחתונותיהם המפוארות. מעמדם אפשר להם להחזיק נשק משלהם לצורך הגנה אישית וחלקם אף החזיקו צבא קטן.
כאשר הבריטים חדרו להודו במאה ה-17 התפתחו נמלי בומבי, כולכתא ומדרס והביאו לפריצת דרך בסחר הבינלאומי. המרווארים השתלבו היטב במסחר החדש והזניחו את נתיבי המסחר הקודמים ברג'סטאן. הם עברו להתגורר בקרבת שלוש הנמלים הגדולים, החלו למכור סחורות מאנגליה ולהתמחות בתחומי המסחר שהיו נחלת הסוחרים הבריטים: אופיום, תה, יוטה, כסף וזהב. תחושת האשמה שחשו על היעדרותם מביתם, הביאה לכך שהשקיעו את מיטב כספם בעיטור קירות בתיהם בציורים, ובכך ביקשו לפצות את משפחותיהם שנותרו מאחור. האוולים הפכו אפוא, למפגן של עושר ומקור לתחרות סמויה ביניהם.
שמו של חבל שקאוואטי (מילולית "גן שקה") נגזר משמו של ראו שקה (Rao Shekha). הוא נולד ב-1433 לאב חשוך בנים – מוקול סינג (Mokul Singh). במסע עליה רגל שערך אביו לברינדוואן (Brindavan) עיר הולדתו של האל קרישנה, פגש איש קדוש שנתן לו פסל של קרישנה וציווה עליו לסגוד לו בכדי שייוולד לו בן. מוקול סינג מסר את ניהול ענייני המדינה לפקידי הממשל, התמסר לפסל קרישנה, שניתן לו בברינדוואן ועסק ברעיית כבשים.
אין זה מפתיע כי קרישנה הפך לפטרון של שקאוואטי וכמעט בכל עיירה ניתן למצוא מקדש לקרישנה הקרוי גופינאט (Gopinath), שמו של קרישנה כבן הלוויה של נערות החלב.
ראו שקה היה ידוע בגישתו המתירנית והפתוחה לדת. הוא הזמין קבוצה של חמש מאות מוסלמים, שעברו בנחלתו להתיישב בממלכה ובמסגרת יחסי הקרבה שנוצרו עימם נשבעו התושבים המוסלמים להימנע מאכילת בקר ולא להרוג טווסים ואילו שקה וצאצאיו נשבעו להימנע מאכילת בשר חזיר.
נאמר כי עבורו לא היה הבדל בין האל ראמה לאללה וכי כיבד באותה מידה מקדש ומסגד.
לסקרנים שבכם. מוזמנים להציץ לפרויקט השימור הבינלאומי של ציורי הקיר בשקאוואטי - The Shekhawati Project
שהוקם בשנת 2016 באוולי של הציירת הצרפתיה נדין לפרינס (תמונה למעלה) בפרופיל האנסטגרם שלהם יש עדכונים חמים מהשטח ובאתר שלהם תוכלו לקרוא עוד על המיזם החשוב.